כמה דברים ששמתי לב אליהם אחרי שעברתי לתזונת פליאו

בחודש האחרון אני כמעט לא נוגע במוצרי מזון תעשייתים, מטוגנים, ובצקים. כל מזון, אני בודק לפי טבלת הפליאו ומקפיד לעיין במרכיבים. אם יש שומן צמחי רווי, אני מתרחק. כאשר אני כן מתפתה לצד האפל, אני מתחרט על כך עמוקות במשך ימים, כי כאשר אני אוכל מהדברים הללו, אני מרגיש לא טוב, הרבה זמן.

את הדרך לעבודה, 5 קילומטרים, אני עושה באופניים. כל שינוי במצבי הגופני מתבטא באופן ישיר בתחושה בזמן הרכיבה. בן אם מדובר על עייפות או מחלה, הכל מאוד מוקצן. וכך גם כל שינוי בתזונה. סופגניה, רחמנא לצלן, פיצה, משגרות אותי אל תהומות החולשה. לעומת זה, ארוחת צהריים מזינה, מאפשרת לי לרכב בכוח ובצלילות נפלאים.

20161229_160503

אני עובד באחד מתאגידי הענק המתהדר בחדר אוכל לתפארת. (שולץ, כמובן). האיכות  ובעיקר המגוון, לא היו מביישים מסעדה ברמה הגבוה. הרבה יותר מהסטנדרט של 10bis. אני בעיקר נהנה מהירקות הטריים, חסה, גזר, כרוב, וגם אורז, תפוחי אדמה, בטטות, פלפל חריף ויותר מ 5 מנות עיקריות שלפחות אחת מהן כמעט לא מעובדת. חוץ מאשר בחדר האוכל הזה, נדיר שיכולתי לאכול מספיק ירקות כדי לשבוע. מעבר לכך, חדר האוכל הענק מאפשר לי לסקור מה שאנשים אוכלים וכיצד זה משפיע עליהם.

לפי התזונאים, לכל אדם יש מערכת עיכול ייחודיות, דרישות ספציפיות על מנת שירגיש היטב. יחד עם זה, מהסקירה שלי בחדר האוכל, מסתבר שאומנם יש אנשים רזים האוכלים שיט (מעט אנשים, והם תמיד אוכלים מעט) ואילו אין אנשים שמנים שלא אוכלים שיט. כך שכל האנשים השמנים אוכלים דברים מזיקים. לא בהכרח בכמות גדולה יותר, לא בהכרח דברים משמינים יותר, אלא דברים מזיקים. מאחר שאני מוציא יחסית די הרבה אנרגיה, אז אני אוכל הרבה פחממות. אנשים רזים שלא מוציאים אנרגיה, אוכלים מעט מאוד. אנשים שמנים, אוכלים הרבה דברים מזיקים. הם תמיד יעדיפו את המטוגן על פני הפחות מעובד. את בצק העלים, הבורקסים. הם תמיד ישתו משקאות ממותקים או דיאט, אבל לא מים או סודה.

נושא שקצת הפתיע ושמתי לב אליו לאחרונה, הוא הרגישות של אנשים לגבי מה שהם אוכלים. ברגע שנושא המזון עולה רובם המוחלט של האנשים מעלים מגננות ולמעשה ננעלים. הצורך של אנשים להגן על התפריט שלהם, היא מעבר לתפיסה הרציונלית. היא מזכירה כמעט את האופן שבו מכורים לסיגרות מגנים ההתמכרות שלהם. מזכיר לי אדם מקסים שהכרתי שנהג להגיד שהוא כל כך אוהב סיגריות, הוא כל כך נחמד אליהן אז למה שהן יהרגו אותו? הן הרגו אותו.

השבוע, נפגשתי עם חבר להמבורגר. בעקרון, מי שקורה המלצות תזונה לני ספורט, יודע שמזונות שומניים וחלבונים לא מומלצים לפני פעילות גופנית. הם אמורים להכביד על הקיבה. מה שאני שמתי לב, שאם אוכלים המבורגר בלי לחמניה, לא מרגישים שום תחושת כבדות. למעשה, אפשר להמשיך לרכב ללא תחושת מועקה מיוחדת (בניגוד ללחם שיפון, שהוא כמו משקולת בקיבה). אך יותר מזה, בסוף הארוחה, הבטתי על החבר והוא היה עייף יותר, שקע בכיסא שלו, פחות עירני. נראה תחת השפעת סם. שנינו אכלנו המבורגר באותו הגודל, שנינו שתינו בירה. ההבדל היחיד – הוא אכל לחמניה.

עוד לפני שנמנעתי ממזונות תעשייתי ושידעתי מה זה פליאו, הפסקתי לצרוך לחם. ההשפעה היתה מיידית, כך שבדקתי האם קיימים מחקרים הנוגעים להשפעה של תזונה על ההתנהגות ומצב הרוח. אלו הם נושאים שמאוד קשה לבדוק, ולו משום שמאוד קשה לבקר תזונה לאורח זמן, ואפילו קשה עוד יותר, לכמת תזונה. ככול שעובר הזמן, אני יותר משוכנע שבצקים הינם רעל. רעל לגוף ולמחשבה. אך יותר מזה, שזהו סם, המשפיע על ההתנהגות של הצרכנים. אני לא יודע אם זה בגלל הגלוטן או השומנים המוקשים המוכנסים אל הבצק או השילוב שלהם. אבל ממה שאני בודק על הגוף שלי, בצקים מזיקים יותר מסיגריות.

אני מנסה לשלב המלצות של פליאו עם המלצות של הרמב"ם ולמעשה כל מה שמצאתי נכון מכל גישה. לכן, אני לא שותה במהלך הארוחה. לשתות תוך כדי ארוחה נועד להקל על בליעת המזון. למעשה, אם המזון איכותי ואוכלים בנחת ולועסים כראוי, אין צורך לשתות. בארוחה מאוזנת יש מספיק נוזלים בתוך המזון. כמו כן, מומלץ לשתות לפחות כוס מים כאשר קמים בבוקר ואף אחת לפני שהולכים לישון. בניגוד למקובל לחשוב, שתיית מים לא בהכרח תעורר צורך לשירותים. מאידך, אכילת מזונות המכילים הרבה מים (כמו תפוחי אדמה, בטטות ואורז) כן מעירה אותי באמצע הלילה. כך שמערכת העיכול לא צריכה לעבוד בלילה, ועדיף לאכול ארוחה קלה בערב (ביצה קשה אמורה להספיק).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.