על חשיבותה של ארוחת הבוקר

כל מי שבהה בקופסת דגני הבוקר תוך כדי לעיסתם, הפנים את המסר שארוחת הבוקר היא חשובה ביותר. שהיא מספקת לגוף אנרגיה אחרי הצום של הלילה, ואם רוצים להעביר את היום באופן מיטבי, כדאי ללעוס בבוקר כראוי. עדיף, מוצר עמוס סוכר ודגנים מבית היוצר של תלמה/ אוסם/ יונילזר/ או קלוגס.

כבר קרוב לשלושה חודשים שאני לא אוכל לחם בארוחת הבוקר. למעשה, ארוחת הבוקר שלי מורכבת בעיקר מכוס קפה שחור וביצה אחת. בהחלט לא אמור להספיק לאדם אנרגיה וחיוניות במהלך היום. כדי לבדוק את הסוגיה, יצאתי לרכיבות אופניים ארוכת מבלי לאכול. אז כמה אנרגיה יש בגוף אחרי הלילה? אני יכול להוציא 1000 קלוריות ואף יותר ברכיבה, מבלי לחוש באף בעיה.  הסיבה לכך היא שחלק נכבד מהאנרגיה של הגוף אגורה בכבד וכאשר נגמרת האנרגיה בשאר המאגרים (דם ושרירים) הכבד מתחיל לשחרר חומרי מזון לדם. כל עוד לא מוציאים יותר אנרגיה מאשר מה שהכבד מסוגל לשחרר, הכל טוב.

כך שדי ברור שאפשר להיות חיוני גם בלי ארוחת הבוקר. אבל האם רצוי לאכול ארוחת בוקר? כאן זה מתחיל להיות קצת יותר מורכב. רוב בני האדם עוברים ממצב שינה לעירנות במשך מספר דקות. ז"א, גם אחרי שפקחת עיניים והתחלת להפנים את העובדה שצריך להיפרד מהמיטה, עדיין לא כל החושיים עומדים לרשותנו. לוקח זמן להתעורר.

זה זמן שנדרש גם למערכות הפנימיות. ומערכת העיכול, שהלכה לישון קצת אחריכם, עשויה להיות רדומה עוד זמן מה. כך שהלעטה שלה במוצרים מזינים וכבדים, עלולה לדחוף אותה מהר מדי לפעילות.  כוס מים היא היא דרך טובה לעורר אותה באופן עדין. מערכת העיכול, כמו כל מערכת בגוף, לא אוהבת ולא צריכה לעבוד כל הזמן. אם אוכלים 3 ארוחת דשנות במהלך היום, המערכת לא תספיק לנוח. כל המערכות בגוף צריכות מנוחה. טוב למערכת העיכול להיות ריקה. היא אוהבת את זה כמו שאתם אוהבים שינה.

דברים טובים

כאשר אני לא אוכל ארוחת בוקר, הגוף יכול להמשיך להפריש נוזלים, למרות שאיני שותה. אילו הם תוצרי פירוק של השומנים ועבודה של הכליות. אני נותן להם להמשיך לעבוד בשקט כמה שעות. האם אני רעב? מסתבר, שברגע שהפסקתי לצרוך גלוטן, גם הרעב מגיע מאוחר. למעשה, רק אחרי 12 אני מרגיש רעב. ואם יש קצת אי נוחות, אז כוס תה תרגיע אותי לגמרי. אני יכול לרכב באופניים, להתרכז בעבודה, ולפעול כרגיל. כל זאת, בלי ארוחת בוקר משמעותית. זה לא היה תמיד כך. רק מרגע שהפסקתי לצרוך לחם בבוקר.

כדי לבדוק את הסוגיה טוב יותר, לקחתי בבוקר 3 חופנים של דגני בוקר (הכי פחות מזיקים לכאורה, קורנפלקס קלאסי של יונליזר). בשעה 12, התחלתי להרגיש רעב. ולא סתם רעב, אלא ממש כאבי בטן שבקושי איפשר לי לעמוד. בניגוד לפירסומת של קנור לרכישת אבקות המלח שלהם בזמן רעב, לעסתי גזר. הרעב עבר וגם הכאבים.

אבל לא הכמיהה לאכילת שיט.

לפני מספר שבועות השתתפתי בכנס פנימי אצל המעסיק. בסוף הכנס, הוזמנופיצות מכל הסוגים ומכל הצבעים וחברי לעבודה עטו עליהם. אני דווקא לא. אנשים אמרו לי "איזה כיף לך, שיש לך כזו שליטה עצמית". אבל אין לי שום שליטה עצמית. יתרה מכך, אני בכלל לא מתיימר שתהיה לי שליטה עצמית. כל העבודה שאני עושה ללמוד תזונה היא סביב ההנחה שאני לא רוצה להתבסס על שליטה עצמית. פשוט לא התחשק לי. אבל אחרי שאכלתי דגני בוקר, מאוד התחשק לי ואפילו בלעתי בערב פיתה.

ואז נזכרתי במה שקורה כאשר שותים כוס קולה. מרגע ששתית כוס אחת, לגימה אחת של קולה במהלך היום, כל היום תרצה לשתות עוד קולה. וכך גם עם דני בוקר. דגני הבוקר לא חיונים לאספקה של אנרגיה לגוף, הם חיונים לאספקה של לקוחות לתאגידים.

אורחת הבוקר היא אכן ארוחה מאוד חשובה, כי אם טועים בבחירה של המוצרים, כל היום יהיה הרבה יותר קשה להתמודד עם התחושה לאכול דברים שגויים. מוצרי המזון שלנו מהונדסים, לא רק גנטית, אלא בעיקר על מנת לגרום לנו להמשיך לצרוך אותם. המטרה של פירסום היא לגרום לאנשים לנסות, להתמכר למוצרים חדשים. סיגריות הן אולי המוצר הידוע ביותר בתחום. מספיק סיגריה אחת כדי שתיווצר כמיהה לעישון במשך שבועות. אבל כל המוצרים התעשייתים מהונדסים באופן שיגרמו לכם לצרוך מהם יותר. הרבה יותר פשוט לא לתת את הביס הראשון מאשר להילחם בתשוקה לאכול עוד. כאשר אני נופל אז אני כבר זורם עם זה, שליטה עצמית מעולם לא היתה תכונה חזקה שלי. אבל אני כל הזמן משנן לעצמי כמה נזק עשה לי הביס הראשון.

תחנת כוח

 

 

הקרב על המילקי – פירסומות לכאורה

מילקי הוא מוצר מאוד בעייתי. הוא מכיל כמויות גדולות של סוכר, שומן טרנס ובעיקר – מבוסס על מוצרי חלב. כלל האצבע הוא – לא לאכול את מה שמפרסמים בטלויזיה.

מעבר לכך, מילקי הוא סמל לאופן שבו התאגידים הישראלים מנצלים את הצרכנים כאן, ולו משום שבברלין הוא זול יותר.

התועלת הבריאותית בשילוב פירות בתזונה

ילדה קטנה פעם אמרה: "לסוכריות יש תמיד את אותו הטעם, גם הפירות וגם הסוכריות מתוקים, אבל המתוק של הסוכריות שטוח, ואילו המתוק של הפירות עשיר".

פירות הם דבר נפלא.

ברגע שלומדים לאכול פירות, אין דבר טעים מהם. משותקקים אליהם. הם מפוצצים באנרגיה, הם מרווים, הם קלים לעיכול ומכילים חומרים מזינים לרוב. ישנם פירות, שהם בעלי עוצמה של תרופה חזקה. אשכולית למשל. אסור לצרוך אם עושים שימוש בתרופות. כל תרופה. היא מגבירה את העוצמה של התרופות פי 10.

פירות כוללים ויטאמין C, העוזר לרפא פצעיים. הוא בונה את הגוף ומחזק את מערכת החיסון. הגוף צריך אספקה של החומר הזה.

החסרון היחיד של הפירות, שאסור לאכול מהם יותר מדי. לא יותר מ-2 פירות ביום. ורצוי אחרי הארוחה. הרבה מאוד אנשים צריכים משהו מתוק אחרי ארוחה. מוזר בעיני, שבשום מקום לא מציעים לך אחרי האוכל אגס. רק עוגות או מלכודת סוכר אחרות. הסוכר בפירות הוא סוכר פירות, ואילו הסוכר במוצרים המוכנים, הוא לרוב סוכר ענבים.

מאידך, היתרונות שבפירות, מגוונים כמותם. אכילת מנת פרי (ז"א, שווה ערך לאגס אחד, חצי אשכולית, רבע פומלה, חצי רימון וכו') אחרי ארוחה, גורמת לתחושת שובע ארוכת טווח. הסוכר שבפירות מעניק למערכת העיכול אנרגיה להתחיל לעבוד ולפרק את שאר מרכיבי הארוחה. אחרי זמן מה, הפחממות שבארוחה מתעכלות, ולאחריהם החלבונים והשומנים. מערכת העיכול עובדת לה שעות ארוכות, לא דורשת תוספות.

יש בפירות חומרים מזינים לרוב, ויטמינים ומינרלים. החומרים שמהם עשוים הפירות, ה-"בשר" שלהם, הוא מה שנקרא סיבים תזונתיים. הגוף אומנם לא ממש מעכל אותם, אבל הם מגרדים את דפנות המעי, מנקים אותו ולמעשה מעבירים לו מעין עיסוי פנימי.

כל הפירות נבראו שווים. זה האדם שהרס חלק מהם. למשל, תפוחים, בשל הפופלריות שלהם, זכו להרבה תשומת לב תעשיתית, מה שגרם לצניחה במספר המינים, ובשיפורים לצרכי התעשיה. הם מחזיקים יותר זמן, התפוחים של היום, הם לא התפוחים של פעם. הם הרבה פחות טעימים, מכילים בעיקר סוכר, ולכן עדיף לצרוך אגסים.

אגסים עדיפים, אם הם נרכשים בירקן. האיכות של הפירות ברשתות השיווק היא לדעתי הצנועה, לרוב די מחרידה. נדמה לי שאלו הם פירות שבילו המון זמן בקירור, והטעם שלהם קמחי. כך גם הרימונים עצובים ועצורים. מאידך, הרימונים הגדולים של הירקן, כל גרגר כמו פצצה של אלפי טעמי אדום חמוץ. הריח, הטעם, המרקם, תחושת של בחוץ, כאן בארץ.

וכך גם קרה עם התפוז לעומת האשכולית והפומלה. רוב התפוזים הם די חסרי טעם. מיימים כמו מדוזה. ואילו האשכוליות מזריקות חגיגה של חמוץ מריר.

פומלה איכותית היא חוויה שילדים מחכים לה. היא פחות מרירה מהאשכוליות, גווני הצהוב כתום מתוק של הפומלה מרובים להפליא. בשל הגודל של הבקבוקנים, הילדים מתענגים עליהם אחד אחד.

עדיף לצרוך תמיד פרי טרי על פני פירות יבשים. לרוב, פירות יבשים עוברים תהליכים כל כך מורכבים, שהם יותר מומיות של פירות מאשר פירות. אלא אם רוכשים ממקומות קטנים וייצור מקומי, אבל גם אז, היחס בין המים לבין הסוכרים הוא כל כך גבוה, שלא בהכרח יש בהם תועלת בריאותית.

אני מעדיף תותים על פני ענבים (ולו בשל סוג הסוכר), אם כי שניהם דורשים כמויות אדירות של חומרי הדברה. בארץ, יש חלקות לייצוא, בהן חייבים להשתמש במעט חומרי הדברה (בגלל התקנות של האיחוד) וחלקות אחרות לישראל. בהם מפגיזים כימכלים. ילדים הגרים בקירבה לשדות, כיום, סובלים לעיתים ממחלות הקשורות לחומרים הללו.

מה אפשר לעשות? לשטוף היטב. לקנות ממקומות טובים, לראות בעינים את הטריות של המוצרים. ולזכור לאכול הרבה פירות, כי למרות כל העוול שנגרם גם לפירות בארץ, היתרונות שלהם גבוהים מכל הנזקים הנלווים.

גילוי נאות: איני בעל השכלה רשמית בתחומי התזונה או הרפואה.

 

כיצד להיגמל משומן טראנס, מרגרינה ושומן צמחי רווי

כפי שכתבתי בפוסט הקודם, שומן טראנס הוא לדעתי רעל, המצטבר בכל רקמות הגוף וגורם לנו להיות חולים יותר. אמרתי לעצמי, שזה יהיה עצוב אם מישהו יקרא במקרה את הדברים, ואז ישאל את עצמו, כיצד להיגמל. אני לא איש תזונה או רפואה, רק מנסה על עצמי דברים. אם מי מהקוראים, סובל חלילה מכל מיחוש שהוא, שיתיעץ עם רופא במידה והוא רוצה לאמץ משהו מהדברים.

כאשר מעונינים להיגמל משומן טראנס, ובדרך גם לרזות ולהרגיש טוב יותר, צריך לקחת בחשבון, ששומן טראנס הוא נגזרת של אורך החיים. ואם לא משנים את אורך החיים, אי אפשר להיפטר ממנו. הדבר מורכב עוד יותר, כאשר יש בבית פיתויים של הילדים או של בן הזוג. לכן, כאשר מעוניניים לבצע שינוי בהרגלי התזונה, חובה גם לשנות את הרגלי החיים. למשל, לקום מוקדם יותר, או להתחיל לבשל.

מצד שני, אחרי שכבר נכנסים לתהליך, ורואים את ההשפעה המבורכת שלו עליכם ועל הסביבה, פתאום אותם דברים שנראו כל כך קשים, כל כך מעיקים לביצוע, כמו לשטוף כלים, הופכים להיות חלק משגרת החיים. משהו שאינו בהכרח נעים, אבל גם לא טרדה גדולה כל כך.

המקור העיקרי לכניסתו של שומן צמחי מוקשה לגוף, הם הבצקים למיניהם. אין זה משנה אם מדובר על לחם שיפון איכותי, או באגט שנאפה בסופר, בכל מקרה, יש בפנים המון שומן צמחי. הגוף שאחראי על בריאות הציבור ממליץ לא לצרוך בכלל שומן טראנס (בעבר, דובר על 2 גרם ליום). למעשה, כל המוצרים התעשייתים, החל מגלידה, ממתקים, שוקלד, שניצל מהמקפיא, שניצל צמחוני, פלאפל, חומוס, ואף ממרחים מכילים שומן צמחי. אתם צריכים ללמוד לקרוא את התווית וללמוד כל מוצר שאתם עושים בו שימוש, אם הוא בטוח עבורכם או לא.

את הלחמים, הדגנים למינהם, אפשר להחליף בפחממות אחרות. כגון אורז, תפוחי אדמה ובטטות. מקורות טבעיים לפחממות מורכבות וגם פשוטות, ובעלי ערך תזונתי חיובי. צריך להקפיד לאכול מוצרים מגוונים כמה שיותר. גם אם אתם לא אוהבים לאכול דגים, לעיתים חוש הטעם משתנה בעקבות הניקוי ותמצאו עצמכם אוכלים דברים שקודם סלדתם מהם. תדעו לפי המראה, מה ערכו התזונאי של מזון ואם הגוף שלכם צריך משהו ממנו, אם משהו לא יראה להם ראוי, פשוט לא תאכלו לאכול אותו. זה תהליך שאתם לומדים לשמוע לגוף, לקבל ממנו בקשות ולמלא אותן בשמחה.

בזמן שמתנקים מבצקים, מוצרים תעשתיים ושומן טראנס, צריך לשקם את מערכת העיכול. הגוף שאט אט מתחיל להתאושש מכמויות השומן שהוא כבר לא סופג, יכול להתחיל לספוג את החומרים שהוא צריך. אך יתרה מכך, השומן הצמחי הרווי והבצקים למינהם פגעו בתקשורת בינכם לבין מערכת העיכול.

יש המון דברים שצריך לשנות בחיים כדי להתנקות מהחומרים הללו, כי הם נמצאים בכל מקום. מהרוטב לסלט במסעדה ועד הלחמניה של ההמבורגר. צריך להתחיל לבשל תפוחי אדמה, לעשות אורז כראוי, לשטוף כלים, למצוא מקומות בהם אפשר לרכוש מוצרים איכותיים יותר, לקחת אוכל לעבודה, לטעום המון סוגי ירקות, להיגמל מסוכר לבן, להתאהב בפירות, לבשל תבשילים, ובעיקר, להקשיב לגוף שלכם.

לעיתים יש צורך להגדיל את כמויות הבשר או הביצים שצורכים. הנזק הטמון בשומן מהחי, ז"א ממקור טבעי, יהיה תמיד קטן מהנזק שיגרם משומן הטראנס תעשייתי. לוקח זמן עד שהתשוקה לבצק נעלמת, לוקח זמן עד שמבינים שמספיק עוגיה אחת קטנה כדי לגרום לכם צרבת, מספיק פיתה אחת בערב, כדי לגרום לכם להרגיש עייפים. בסוף, המסר נקלט, ועוברים מספר שבועות מבלי שנגעתם בבצק או במוצרים תעשייתים וממסעדות מפוקפקות. (אם אתם לא מזהים את מה שאתם אוכלים, אז עדיף שלא תאכלו אותו).

התזונה שלנו בבית מבוססת כיום על אורז. במקום לאכול לחם לארוחת צהריים, כל אחד לוקח לעצמו מנת אורז. אני מכין 2 כוסות אורז כל 24 שעות בערך, שומר במקרר ומחמם במיקרו לפי דרישה. חביתה היא המקור העיקרי לחלבון בבית אבל גם חזה עוף וקציצות מבשר אדום. הילדים הולכים לבית הספר עם  חביתה בפיתה, פירות וירקות ולא עם ממרח שוקלד או ריבה, הם ביקשו זאת. מאחר שאני מנסה כל הזמן מוצרים חדשים, גם הם למדו להתנסות. יש בבית מיצים ממותקים, קולה, שוקלד וממתקים. אבל הרבה פחות, והם צורכים הרבה פחות מזה. אין פופקורן במיקרו, יש פופקורן בסיר.

אנשים שונים צריכים מוצרים שונים בתקופות שונות. לא כולם צריכים כמויות גדולות של ירקות, ירקות ופירות עוזרים מאוד למערכת העיכול. החומר שאתם לועסים בפרי הדר, ושלא מתפרק, אלו הסיבים התזונתיים וכך גם הכתום של הבטטה והעלים של החסה. החומרים הללו נעים במערכת העיכול כמו מטאטאים ועוזרים לנקות אותה, מברישים את הצינורת מבפנים, סוחפים איתם שאריות, ומנקים את המעי כך שיוכל לגדל עליו שוב חיידקים חיובים. לכל אחד מהירקות יש תכונות חיוביות משלו, ועל כן כדאי לגוון בירקות טריים, אבל גם מוחמצים. מלפפונים חמוצים וכל ירק מוחמץ אחרת, כמו גם גבינות שמנות. כוללים חיידקי תסיסה העוזרים למערכת העיכול.

לא צריך להיצמד לזמני ארוחות, כי הגוף מגיב אחרת כאשר הוא צריך להתמודד עם מנת סטייק או מנת תפוחי אדמה. לפעמים המזון שנצרך ביום אחד כה מזין, שלמחרת ממש אין צורך בארוחת בוקר. את הממתקים אפשר להחליף בצימוקים, ושוקולד אפשר לאכול מריר, מעל 90% (יתרון גדול, אין מצב שהילדים יקחו ממנו). אני לא מנסה למנוע מהמשפחה לאכול שומן טראנס, כבר מצאתי את עצמי מכין 4 מלאווחים, מבלי לגעת בהם בעצמי. השינוי צריך לבוא מבחירה, מרצון. אין צורך לשכנע, אלא להסביר, להדגים, להראות, לחוות. כאשר הסביבה מבחינה בשינויים החיובים, הם מעוניניים גם להתנסות. ההצלחה היא הפירסומת הטובה ביותר.

למרבית השמחה, כאשר מוציאים מהתזונה את הדגנים ואת השומן מהצומח, כבר לא אוכלים עד שמלאים, אלא עד ששבעים. זו תחושה אחרת, שיכולה להימשך במשך שעות ארוכות של נינוחות קלילה. לא נופלים אל הרעב, אין פתאום צורך עז לאכול משהו. אלא הדרגתיות, בה הגוף מסמן אט אט את את הצורך שלו בחומרים מזינים, כפי שהוא מסמן את הצורך שלו באנרגיה.

את החומרים המזינים מקבלים מהביצים ומהבשר (יש גם דרכים טבעוניות, אבל הן מאוד מורכבות). את האנרגיה, מהפחממות, תפוחי אדמה, בטטות ואורז. ירקות מספקים סיבים תזונתיים ומינרלים, ופירות מספקים סוכרים זמינים ולא מזיקים להניע את הגוף. פרי אחד, מספיק בערך לאנרגיה של חצי יום.

ארוחת צהריים מושלמת כוללת ירקות טריים לפתיחה (ללא רטבים), מנת חלבון (דג, בשר או מנה טבעונית ללא קטניות טריות) עם מלפפון חמוץ, או פלפל חריף, אפשר חתיכת גבינה איכותית ושמנה, ולקנח בפרי. מספיק 2 כאלו בשבוע כדי שתרגישו ממש טוב.

ישנן הרבה דרכים לשמור על אורך החיים הזה. ישנם טבענים. הדיאטה הקטגונית לוקחת את אורך החיים הזה צעד נוסף קדימה, ונפתרת מכל הפחממות. כיום, אני עושה שימוש באורך החיים של הפליאו.

 

 

שומן טראנס, שומן רווי מהצומח, מרגרינה, שומנים מוקשים מהצומח

אם אתם מתעניניים בנושא תזונה, וודאי קראתם ששומן מוקשה מהצומח, שומן טראנס, הוא חומר מזיק. איך בדיוק הוא מזיק ובאילו מערכות בגוף הוא פוגע, על זה פחות מדברים. בתקופה האחרונה, ביצעתי ניסויים על הגוף שלי, ותוך כדי עבודה, גילתי את ההשפעה של שומנים צמחיים מוקשים עלי ועל אחרים.
שומן טרנס צמחי, מרגרינה, שומנים מוקשים מהצומח, הם משפחה של חומרים המבוססים על אותה טכנולוגיה.
שומן מוקשה צמחי מופק משמן צמחי, כמו שמן תירס, זית, דקלים או כל שמן אחר. בתהליך כימי הופכים אותו משמן לשומן. במקום שהוא יהיה נוזלי בטמפ' החדר, הוא מוצק.
השומן המוקשה הצמחי, הוא חומר קסם עבור תעשיית המזון, ותמצאו אותו כמעט בכל מוצר תעשייתי. החל מנקנקיות, ועד לבורקסים, גלידות, חטיפים מתוקים וחטיפים מלוחים. הוא מאוד זול לייצור, הוא דבק קסם המאפשר לתת למוצרים את צורתם ואת המרקם שלהם, כך שניתן לעצב איתו כל דבר, עם כל תוספת של כל סוג של חומרי טעם. הוא עמיד מאוד כך שהמוצרים נהנים מחיי מדף ארוכים, אלו הם מוצרים עמידים במיוחד, הם לא מתפרקים, לא בשל שיני הזמן, ולא בשל פעילות של חיידקים, הם לא נרקבים, לא מתעכלים על ידי החיידקים.
גם תהליך העיכול שלנו מבוסס על חיידקים, המפרקים מוצרי מזון והמעיים סופגים אותם אל מחזור הדם.
למעשה, תהליך הייצור של שומן מוקשה צמחי, דומה לייצור כל חומר סינטטי אחר, כמו פלסטיק. מבחינת הגוף, מדובר על חומרים זרים לגמרי, שאכן נספגים בגוף, אבל הגוף לא ממש יודע מה לעשות איתם.
הגוף יודע לפרק שומן מהחי, ואפילו יסתדר עם שמן שרוף מהחי (למרות שהוא מכיל שומנים בעייתים) אבל הוא מאוד מתקשה, ואולי אפילו לא ממש יודע כיצד לפרק את השומן הצמחי.
כשחלקיקי השומן הללו מגיעים אל מערכת האיכול, המערכת מנסה לפלוט אותם בחזרה לסביבה. לעיתים קרובות אנחנו צורכים שומן טרנס עם גלוטן, היוצר מעין עיסת דבק במעיים, ועל כן החלקיקים הללו נתקעים בגוף הרבה זמן ויש להם יותר זמן להיספג בו.
השומן הצמחי, מצטבר לאורך מערכת העיכול שלנו, ומאחר שהחיידקים הטבעיים שלנו לא ממש יודעים מה לעשות איתו, הם נכנסים למצוקה, מתפרקים, מתים, וגם זה לא בהכרח מוסיף לנו בריאות.
השומן מפריע לספיגה של חומרים טובים לגוף, נספג בעצמו, ואז מגיע למחזור הדם. באופן טבעי, שומנים מפורקים בכבד, אבל הכבד לא ממש יודע מה לעשות עם שומני הטראנס. את מה שהוא סופג דרך הדם, הוא מנסה לפלוט (ועלול להפוך בדרך לכבד שומני). מי שמתבסס על תזונה תעשיתית, כמות השומנים הצמחיים כה גדולה, עד שהיא מגיעה לכל רקמה בגוף.
בעורקים, השומן הצמחי נצמד לדפנות (כי גם הדם מנסה לפלוט את החומרים החוצה), שכבת שומן צמחי עוטפת כל רקמה חיה, נספגת לתוכה. היא עוטפת את התאים בשרירים, מפריעה להם לספוג סוכר וכך מכבידה על הלבלב ועלולה להאיץ התפתחות סכרת. הימצאות השומן בדם מעלה את אחוז השומנים בדם, ואף עלולה להגביר את רמת הכולסטרול הרע ולהפחית את הטוב.
ובכל אחד מאיברי הגוף, מהמוח, דרך האוזניים הגרון, והאף, כולם נרתמים במערכת לספוג כמה שיותר ולהפריש כמה שרק עוד אפשר. אם מוסיפים לכך גם זיהום אוויר או עישון, הרי שהנזק שלהם עלול להחמיר, כי גם הריאות מפרישות ליחה מבוססת שומן צמחי הסופגת את חלקיקי הזיהום ומשאירה אותם יותר זמן בתוך הריאות.
העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף, ועל כן, רוב השומן הרווי הצמחי נמצא מתחת לעור ומופרש דרכו, השומנים המוקשים תורמים לריח זיעה מוגבר. אם משלבים את השומן הזה עם חומרים אחרים שהגוף לא מכיר, כמו למשל, ממתיקים מלאכותיים, או תוצרי שריפה (כמו שהבשר מהמנגל ספוג בהם) עלולות להיווצר סתימות (כי השומן הצמחי "מזוהם" בשומן אחר, גם לא מעוכל) וכך נוצרים פצעים על העור. לרוב, קרוב לפתח הכניסה ולפתחי היציאה. העור מאבד מהחיוניות שלו, מזדקן מהר יותר ופצעים נרפאים פחות מהר.
השומן הצמחי הוא חומר מעודד מחלות, הוא פוצע את הרקמות כשהוא נספג בהן וכשהוא נפלט מהן. מגדיל את ריכוז החיידקים המזיקים לגוף. הוא מחליש את מערכת החיסון, כי היא כל הזמן צריכה להתמודד איתו.
המצבורים של השומן הללו מזיקים לנו, לכל פעולה, לכל נשימה, לכל פעימת לב. הם הופכים אותנו לבעלי חיים חולים תמידית.
גם בקליפות של צמחים יש חומרים מעודדי מחלות, על מנת להקשות על הספיגה שלהם ולהיפלט חזרה לאדמה. השילוב של גליקוגן, שומן מוקשה צמחי ודגנים הוא שילוב בו כל אחד מהרכיבים ממקסם את יכולת הפגיעה שלו בגוף.
אני רואה בשומן צמחי רעל. ברגע שנגמלים מהשימוש בו, מרגישים שיפור מידי בכל תפקודי הגוף. מחשיבה, עד להליכה ולשינה. ישנם אנשים הרגישים פחות לשומן כזה, יש כאלו שבאופן טבעי ממעיטים לצרוך אותו. אבל בניגוד לחומרים אחרים, שהגוף מסוגל לתמודד איתם ולהבריא הרי השומנים הצמחיים נמצאים בכל מקום, עוטפים אותנו כל הזמן, במסעדות, במוצרי מאפה, בממתקים ובשוקולד. אפשר לראות את מצבורי השומן הצמחי מתחת לעור. זה שומן קל יותר, כמעט נוזלי. כשהוא נפלט, הוא בעל ריח חמיצות המזכיר שמרים של בצק. רואים את זה על בני האדם.  אנחנו ספוגים בו, בחומר סינטטי שבמהותו אינו שונה מדבק פלסטי (גם מבחינת הריח)
ללא גלוטן, ללא שומן טרנס, ללא שומנים מוקשים מהצומח