שנת 2015, שנת התוכנה החופשית ומקצוע ה- devops

לפעמים, זה כל כך גדול, שנשאלת השאלה, בשביל מה בכלל לנסות להגדיר זאת. כי זה הרי בכל מקום. יותר מאשר אי פעם. תוכנה חופשית, היא כל כך גדולה, כל כך מקיפה כל, שאי אפשר שלא לתהות, היכן צדקנו.

עולם התוכנה, השתנה, בגלל הרשת. כיום, הצורך הוא לייצר זרם אין סופי של תיקוני תוכנה על מנת לשכלל את השירותים כל הזמן. הדרך המודרנית לבצע זאת היא באמצעות פיתוח מתמיד, הדורש גם בדיקות איכות אוטומטיות וניהול מערכות הייצור באמצעות קוד, וכך גם ניטור ביצועים והפצת רכיבי התוכנה.

פיתוח מערכים לשינוי תצורה של מאות תחנות לינוקס, דורשת הכרה של מערכת ההפעלה לקרביה.

אלו הן מערכות חיות, מערכות שפועלות כל הזמן, ושאסור להשבית אותן. תחומים, שפעם היו נחלת אתרים גדולים, כמו שרידות ואבטחה, הפכו להיות נושאים שכל אירגון המנהל מידע, מתייחס אליהם.

בתוך העולם הזה, שבו מערכות המספקות שירות מפתחות ומפותחות באופן מתמיד, נבנו מספר כלים, חופשיים, שדי דחקו לגמרי החוצה כל מתחרה מכל סוג אחר. היקף השימוש בתשתיות חופשיות, מכפיל את עצמו כל שנתיים, וכבר עכשיו, הביקוש לאנשי מקצוע בתחום גדול על ההיצע. "לדעת לינוקס". זה מה שהרבה אנשים רוצים פתאום. פעם, בעודי עומד בתור לאחת מספקי המזון בהרצליה פיתוח, שמעתי מאחורי זוג עובדים מדבר "עכשיו התחלתי, סטאראפ חדש, כן, הכל לינוקס. צריך ללמוד הכל מההתחלה".

המורכבות של המערכות סוחפת מתכנתים, אשר מתייחסים אל מערכת ההפעלה כאל אבני הבניין של המערכות שלהם. הם לומדים להכיר את היכולות של המערכות, ומעצבים צבירים של מחשבים לעמוד בסטנדרטים מוגדרים של תפוקה ואבטחה. כך מפותח מקצוע ה- devops, המוגדר, בערך כמו אחד הרכיבים העיקרים שלו: system linux, שמשם אני בא.

אני לא חושב שזה משנה באיזה קנה מידה של צבירי מחשבים אני עוסק, אני תמיד נהנה להביט באופן שבו מכונה בודדת עובדת. להעמיס עליה, לראות את החיבורים רצים בין המכונות. ברמה הנמוכה, הפיזית, של כלי איש הסיסטם. בניגוד למערכות אחרות, לינוקס מחייבת אותך לחשוב איך היא עובדת. כשמישהו רוצה להרים פרויקט מבוסס תוכנה, הוא לא יכול לעקוב אחרי מדריך. הוא חייב ללמוד, להבין, ולמעשה לכתוב עבור עצמו את המדריך להתקנה. אם אתה לא מבין, זה לא יעבוד.

מחשב עם תוכנה חופשית הוא מערכת יפה, נקייה ומאורגנת. בה ניתן לשלוט על כל רכיב. אנשים העוסקים בתחום, צריכים להכיר גם הצד את הזה של המכונות. לצערי, נתקלתי בהרבה מקרים בהם אנשים מגעים לתחום וחסרים את הידע לרדת לקרביה של מכונה.

בסיסי נתונים, כמו postgress אשר מתוחזק על ידי ממשלת צרפת, הפכו להיות למתחרה ראוי לאורקל בחלק נכבד מהמשימות שלו, ויש כל כך הרבה משימות אחרות שלאורקל אין אף נגיעה קלה בהם. הרעש כבר מספיק כדי להטריד את מנוחת תאגידי הענק מארה"ב. אך לא רק בתחום זה, השחקנים הוותיקים צריכים להתאים את עצמם. ענקים, השולטים על שווקים כמו ווירטואלוזיציה, עלולים למצוא את עצמם די מהר בתחרות מצד הרבה מאוד כיוונים. מערכות מחשב קלאסיות, לא בנויות לעבוד בענן. אך העננים החופשיים המודרנים כבר מתחילים לגשש את דרכם אל פנים האירגון.

פעם הייתי עובר ומנתח את השוק, מי מאיים על מי. כיום, כולם מאוימים על ידי אותה טכנולוגיה, תוכנה חופשית. תאגידי ענק רבים כבר שואלים את עצמם באופן מעשי, איזה כיוון הם יקחו עם התקדמות הטכנולוגיה.

ובתחום אחר, libreoffice אולי נתפס כקונספט מיושן. אך למרות המעבר לחבילות אופיס בענן, הפרויקט נהנה מגידול במספר ההורדות. מאז שפוצל מ openoffice, הפרויקט זכה לתרומה מצד כמות מרשימה של מפתחים. אני זוכר לו חסד נעורים, עוד לפני שירותי המשרד של גוגל בענן, זו היתה התוכנה שאיפשרה לי להגר לגמרי מחלונות ללינוקס. (גליון אלקטרוני).

אך docker הוא ללא ספק ההברקה של השנים האחרונות. טכנולוגיה ישנה נושנה, שהלבישו לה מעטפת מודרנית, הוא נהפך לסנטדרנט דה פאקטו של עולם הענן. תופעה די מדהימה, בהתחשב לכך שכה מעטים היגרו כבר את המערכות שלהם. אבל כולם מדברים על זה. כי בכל מה שנוגע להפצה של תוכנה בקנה מידה גדול, זו כנראה הדרך הפשוטה והאמינה ביותר, יחד עם זה, נראה שרק בסוף השנה הנוכחית, הגיע פתרון האמור לתת תקשורת אמינה בין מופעים של docker גם כאשר הם נמצאים על מחשבים שונים.

תחום בסיסי הנתונים, יצר תפיסה חדשה, בה כבר לא עושים שימוש בבסיס נתונים אחד, אלא ברבים, כל אחד למשימה, לשירות. כך גם התרחב השימוש בתורים, כחלק מהאסטרטגיות פיתוח הבנויות לענן. האופן שבו אפליקציות יכתבו באופן יעיל לעבוד בענן, היא הגביע הקדוש של רבים מאירגוני התוכנה כיום. שימוש נכון, יכול להעלות את היעלות של המערכת ואת היכולות שלהם להתאים עצמם לעומסים בעלויות אופטימליות.

היקף המידע מכפיל את עצמו כל שנתיים, כמו גם גודלה של האינטרנט. למידע הזה, יש ערך, אפשר לנתח אותו ולהפיק ממנו כסף. אירגונים רבים, עוסקים במיון ואיסוף מידע, אך התקציב שלהם, אינו גדל בקצב המאפשר להם להמשיך לרכוש ציוד בהיקף הנדרש. עלות הרשיונות כה גבוהה, עד שהיכלות לקצץ בהוצאות בתחום הרישוי, הופכת להיות לאילוץ אסטרטגי של  אירגונים גדולים.

צורך מביא אירגונים לשינוי. והצורך לטפל בכמויות של המידע, חייב אירגונים לבחון חלופות חופשיות. האיכות הגבוהה להפליא של המוצרים, העלויות הנמוכות להקסים של השימוש, הופכים את היכולות של אירגון להתאים עצמו לתפיסות מודרניות של תוכנה, תקבע את היכולות שלו לשרוד בעידן שבו הפיתוח לעולם לא מוקפא והמידע לעולם לא מספיק לזרום.

לפני זמן מה, שוחחתי עם חבר העובד בחברה גדולה העוסקת בטכנולוגיה חלונאית. הפרויקט נגע לעיבוד מידע בענן. וכאשר שאלתי למה אתם לא עובדים עם חלונות, הם אמרו שהיא פשוט לא יכולה לבצע את זה. אף מוצר שהם בחנולא מבטיח תאימות לחלונות. זה יעבוד, אבל אף אחד לא יכול להבטיח מה זה בדיוק יעשה ובפרט, איך זה יתנהג תחת עומס גבוה.

וקצת על אוהבתי הראשונה, אובנטו. שהיתה הראשונה שעבדה על המחשב שלי, מכונה שכבר לא איתנו הרבה מאוד זמן. אובנטו, פרויקט הפילנדרופיה המגלומני של מארק שאטלוורת הפך להיות למערכת ההפצה הנפוצה ביותר בענן, כשהיא בעצמה גם מהווה את הבסיס לענן האופן סטאק. שלדעתי שני במורכבות שלו רק לקרנל בכבודו ובעצמו.

אז היכן צדקנו? מה כל כך מדבק בתוכנה הזו, בעקרונות העבודה. בכלכלה של "קח לפי צרכיך תן לפי יכולתך"? אולי כי זה מבוסס על רעיונות של חופש. של שוויון בין בני אדם. של קנאות לרעיונות והדרישה שהרעינות של אנשים, תמיד ישארו זמינים לשימוש בידי אנשים אחרים. שלא יהיו סגורים תחת חוקי תאגידים. של כבוד ליצירה של אנשים, בפרט אם היא פיסת קוד. תפיסה של חסכון באופן השימוש במידע, של יעילות ושל חתירה לפתרון של בעיות, ולא בכפוף לשיקולי שיווק, לאום גזע, או דת וכו' וכו'.

אופס. פוסט שלם על תוכנה חופשית בלי להגיד "מיקרוסופט".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *